יום שלישי, 8 באוקטובר 2019

מְאַחֵל וּמְיַחֵל / טל הרוש

שֶׁנִּזְכֶּה


לַחֲווֹת וְלֹא לְכַבּוֹת
לִבְלֹט וְלֹא לִבְלּוֹת
לִקְלֹט וְלֹא לְכַלּוֹת
לְהַאֲנִישׁ וְלֹא לְהַעֲנִישׁ

לַחֲמֹל מִבְּלִי לִכְמוֹל
לְהַעְפִּיל מִבְּלִי לְהַפִּיל
לְהָאִיר מִבְּלִי לְהָעִיר
לְהִתְחַשֵּׁל מִבְּלִי לְהִכָּשֵׁל

לְהָקִים וְגַם לְקַיֵּם
לִרְצוֹת וְגַם לִרַצוֹת
לַחֲבֹר וְגַם לְהִתְחַבֵּר
לֶאֱהֹב וְגַם לְהַאֲהִיב

גִּלּוּי נָאוֹת


בְּשִׁגְרַת יוֹמִי
אוֹר טַלְלֵי הַבֹּקֶר
מֵבִיא אִתּוֹ זְמַן כֵּסֶה
עֵת הִתְגַּלּוּת הָאֲנִי מִמַּעַשׂ

מַקְפִּידָה לְהַדֵּק פִּנּוֹת
לִקְשֹׁר קְשָׁרִים רוֹפְפִים
לְהָצֵר אֶת הַבַּד
וְלָצֵאת לַמֶּרְחָב


עַל דַּעַת הַמָּקוֹם
אֲנִי מַתִּירָה לְעַצְמִי
לְהוֹתִיר לִי אֶת רְשׁוּת הַיָּחִיד
בְּלִי לָבַקֵש רְשׁוּת מֵהָרַבִּים


איור- ליאת הרוש אביגל

יום שני, 7 באוקטובר 2019

החמישי

"כנגד ארבעה בנים דברה תורה". דרכם של חז"ל, שהם מזכירים את המספר הכולל רק כאשר הדבר בא למעט פרט נוסף. וא"כ ישנו בן חמישי, שבניגוד לארבעת חבריו, שכלל לא הגיע אל הסדר. ההגדה מונה את ארבעת הבנים. "אחד... ואחד... אחד... ואחד..." ביטוי זה בלשונם של חז"ל הוא ביטוי של השוואה. כי כולם באים אל הסדר. אך גם מן הבן החמישי אין להתייאש. מי יביא אותו בסופו של דבר? - אליהו הנביא, שתפקידו הוא להשיב לב בנים על אבותם. פתיחת הדלת היא לא רק לאליהו הנביא אלא בעיקר לבן שהוא מביא אתו, הבן החמישי. (ע"פ הרב אורי שרקי)




צָפוּן עַל הַר
חוֹצֶה יָם וּמִדְבַּר
לִשְּׁנַיִם


תּוֹעֶה לֵבָב 

בַּדֶּרֶךְ רְחוֹקָה
עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתִי 

ובְּין אַרְבַּע רוּחוֹת -
טוֹבֵל כֵּלַי בַּמַּעֲיָנוֹת חֲכָמָה 
סְתוּמִים.

נוֹדֵד לְסֵרוּגִין מֵחוּץ לַסְּפַר-
רוֹכֵב עַרַבוֹת אָבַל פּוֹסֵחַ עַל הַסְּעִיפִים

וּבֵין הָעַרְבַּיִּים אֲנִי

כֹּסֶף לַמִּזְרָח                 ופָנַי בַּמַּעֲרָב

שִׁלְחוּ לִי אֵלִיָּהוּ לְהָשִׁיב לֵב
עִם כּוֹס חֲמִישִׁית וּפֵה דּוֹאֵב



פַּעַם יָדַעְתִּי לִצְלֹל לְעָמְקָהּ שֶׁל שְׁאֵלָה
פַּעַם רָצִיתִי לִכְבֹּשׁ אֲוִיר פִּסְגוֹת וְקֻשִּׁיַה
וּלְהַכְעִיס


פַּעַם הִתְעַטַּפְתִּי בִּפְנֵי תָּם וְחָכָם
פַּעַם הֵסַבְתִּי


פַּעַם יָדַעְתִּי טַעַם אֲפִיקוֹמָן שֶׁל חֲצוֹת
פַּעַם רָצִיתִי לָדַעַת
וְיָדַעְתִּי לְרְצּוֹת

(תָּמִיד שַֹנֵאתִי לְרַצוֹת)


שִׁלְחוּ לִי אֵלִיָּהוּ לְהָשִׁיב לֵב
עִם כּוֹס חֲמִישִׁית וּפֵה דּוֹאֵב


***

וּכְשֶׁאֶעְמֹד אִתּוֹ בַּסַּף אַל תִּרְחֲצוּ אֶת הַדָּם
מֵהַמַּשְׁקוֹף


יום ראשון, 8 במאי 2011

אֶחָד מל"ו

אֶחָד מל"ו
לְלֹא רְבַב
נֶאֱסַף
שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ אֲבוֹתָיו
מוֹתִיר אַחֲרָיו
זִיכָּרוֹן מְיוּתַם
וְסִפּוּר מוּכְתַּם
בִּדְמָעוֹת דָּם:
שֶׁל מִי שֶׁאָהַב
בְּטֶרֶם הִתְאַהֵב
זֶה שֶׁהִתְקָרֵב
וְהוּקְרַב
כְּאַיִל עַל מִזְבַּח חַיָיו.
פֶּרַח שֶׁנִּקְטַף
משְׂדֵה קְרָב
בִּדְמֵי יַמָיו
וּבְנִיצַנֵי שְׁנוֹתָיו.
אֶחָד מְל"ו.
הַצּוֹדְקִים.




יום שישי, 22 באפריל 2011

שִירַת יְמֵי הַבֵּינְתַּיִים

בֵּן תַּרְבּוּת עָקַר אֶת גוּש הַבָּתִים בְּשֶם הַחוֹק.
הוּא רוֹקֵן מָהוּת מִתוֹכֵן,שְדָהַה עִם הַשָנִים,
מִבְּלִי לְהוֹתִיר שָרִיד אוֹ הִזְדַמְנוּת,
לַשוּרוֹת הַנֶעֱלַמוֹת,
הַשוּרוֹת הַנֶעֱלַבוֹת
שְחַדְלוּ לְהֶאַבֵק עַל זְכוּת קִיוּמַן.

"בַּיִת לֹא נוֹטְשִים"
כָּתְבָה בִּכְתוֹבֵת אֶש יַד נֶעֱלֶמֵת,
גַם אִם נִשְמְטוּ מִמֵנוֹ סוֹלֶלוֹת הַחֲרוּזִים,
הַדִימוּיִים הַבּוֹעֲטִים וְהַנִיגוּנִים הַעַתִיקִים
וְאֵין מִי שְיְקַבֵּל אָחֲרָיוּת עַל מִילִים
עַמוּסוֹת כַּוַונוֹת טוֹבוֹת שְהוּכְתְּמוּ בִּדְמֵי עֵטוֹ
שֶל מְשוֹרֶר שְחַב חוֹבַת גָלוּת וְנֶאֱלַם לְנוֹכַח מָרְאוֹת קָשִים.

"בַּיִת! לֹא נוֹטְשִים"
הִדְהֲדוּ הַמִילִים בְּקוֹל פָּעֲמוֹנִים צָלוּל
בְּרֹאשוֹ שֶל מְשוֹרר שְחַש תְּחוּשַת דָלוּת
עַל כִּי נֶאֱלַץ לַסֶגֶת אֶל קַוֶוי הַמִתְאַר שֶל פִּזְמוֹנַאוּת רְדוּדָה
לְאוֹר מָצַבָה הַקָשֶה שֶל הַשִירָה הַלֹא מֱחוֹרֶזֶת
שְאִיבְּדָה עַצְמָה לְדָעַת הַקָהַל שְכְּבַר חֲדַל לְהַעֲרִיץ.

"בַּיִת לֹא.נוֹטְשִים!"
וְהַכְּתוֹבֶת הַיְתָּה עַל קִיר בֵּטוֹן שְאֵינְנוֹ,
אוֹ שְאוּלַי רַק הֶחֱלִיף בְּעַלִים.

וְהַשִירָה,שִירַת יְמֵי הַבֵּינְתַּיִים,
בֵּין הַזְמַנִים
בֵּין הַשִיטִין
עוֹדֵנָה כּוֹתֵבֶת אֵת עַצְמָה לִבְנֵי תַּרְבּוּת,
שוֹמְרֵי חוּקִים.

יום שבת, 26 בפברואר 2011

עִיר-הַחוֹל

אֶפְשָׁר לְהִתְרַשֵּׁם שֶׁפַּעַם הַשֵּׁם שֶׁלָּךְ נִשָּׂא בְּגָאוֹן
תַחַת כֹּל מִסְגָּד רַעְנַן
ועַל גַּגּוֹת הַכְּנֵסִיוֹת.
אוּלַי בִּיְמֵי הַצָלְבַּנִים בֵּין מַסָּע לְמַסָּע
הָיִית לַהַמוֹנִים מָעוֹז שֶׁל קְדֻשָּׁה.

עַל חוֹמוֹתַיִיךְ עיר עִבְרִית,סֵמִי עַרַבִית
הִפְקִיד הַזְּמַן שׁוֹמְרִים עִוְרִים, שֵׁנִי בְּעָלֵי בְּרִית:
צַוַוארֵךְ- הַמִּגְדָּל הַלָּבָן, עֵינַיִיךְ-בְּרֵכַת הַקְּשָׁתוֹת
כְּמוֹ הָיִית עִיר תַּעֲנוּגוֹת שֶׁל סוּלְטַן מֻסְלְמִי בָּא בַּלֵּילוֹת.

וְאֵין שָׂפָה שֶׁלֹּא חָלְפָה עַל מִפְתָּן שְעַרַיִיךְ:
עִבְרִית קְדוּמָה וּמִתְקַדֶּמֶת, עַרְבִית חֲקוּקָה וּמֻאָזֶנֶת
אָמַהַרִית פִּרְאִית וּמְפֹאֶרֶת, מָרוֹקָאִית פִּיוּטִית וּמִתְנַגֶּנֶת
רוּסִית קְפוּאָה וּמִתְגַּלְגֶּלֶת, אַנְגְּלִית אַרְתּוּרְיָאנִית אוֹ מְתֻיֶּרֶת .

עָטוּרַת הִסְטוֹרִיָה וְעָתִיד מְעֻנָּן חֶלְקִית
בְּחַזוֹנִי אַת עִיר שֶל עָבַרְמָלֵאעָתִיד
וּכְעוֹף הַחוֹל עוֹד תָּקִימִי לִתְחִיָּה
אֶת הַעָצַמוֹת הַיְבֵשוֹת שֶל הַדָּרֵך שְדַהָה.






הַכֵּר נָא

בְּטֶרֶם גְּזַר דִּינֵי יֵחָתֵם
הַכֵּר נָא לְמִי הַחוֹתֶמֶת
בְּטֶרֶם פְּתִיל חַיַּי יִתְקַצֵּר
הַכֵּר נָא לְמִי הַפְּתִילִים
בְּטֶרֶם תַּמִיט עָלַי מִיתָה
הַכֵּר נָא לְמִי הַמַּטֶּה.

אִם תַּשְֹכִּיל לִפְקֹחַ עֵינַיִם
כן תֵיטִיב לִרְאוֹת הַנּוֹלָד:
הַשְלֵך לַאֵשׁ אֶת שְאֵרִית כְּבוֹדְךָ
וְהכִּר נא בָּחַיִּים שְבִּקרבי.
יְלַדֵּךָ שֶׁלְּךָ.

זוֹ אֲנִי שֶׁהִסְתִּירָה פָּנֶיהָ מִמְּךָ
זוֹ אֲנִי הַנּוֹשֵׂאת בְּרַחֲמִי חֶטְאַךָ
נְתוּנָה כָּעֵת-חַיָּה לְרַחֲמֶךָ
מְצַפָּה עַתָּה-בבעתה לְהַכָּרָתְךָ.

הַכֵּר נָא וְהוֹכַחְתָּ בַּזֹּאת גְּדֻלָּתְךָ
הַכֵּר נָא וְהִמְחַשְׁתְּ לַכּל אֶת זְכוּתְךָ.
לַמְּלוּכָה.

(כ"ב אייר, תש"ס)