שִירַת יְמֵי הַבֵּינְתַּיִים

בֵּן תַּרְבּוּת עָקַר אֶת גוּש הַבָּתִים בְּשֶם הַחוֹק.
הוּא רוֹקֵן מָהוּת מִתוֹכֵן,שְדָהַה עִם הַשָנִים,
מִבְּלִי לְהוֹתִיר שָרִיד אוֹ הִזְדַמְנוּת,
לַשוּרוֹת הַנֶעֱלַמוֹת,
הַשוּרוֹת הַנֶעֱלַבוֹת
שְחַדְלוּ לְהֶאַבֵק עַל זְכוּת קִיוּמַן.

"בַּיִת לֹא נוֹטְשִים"
כָּתְבָה בִּכְתוֹבֵת אֶש יַד נֶעֱלֶמֵת,
גַם אִם נִשְמְטוּ מִמֵנוֹ סוֹלֶלוֹת הַחֲרוּזִים,
הַדִימוּיִים הַבּוֹעֲטִים וְהַנִיגוּנִים הַעַתִיקִים
וְאֵין מִי שְיְקַבֵּל אָחֲרָיוּת עַל מִילִים
עַמוּסוֹת כַּוַונוֹת טוֹבוֹת שְהוּכְתְּמוּ בִּדְמֵי עֵטוֹ
שֶל מְשוֹרֶר שְחַב חוֹבַת גָלוּת וְנֶאֱלַם לְנוֹכַח מָרְאוֹת קָשִים.

"בַּיִת! לֹא נוֹטְשִים"
הִדְהֲדוּ הַמִילִים בְּקוֹל פָּעֲמוֹנִים צָלוּל
בְּרֹאשוֹ שֶל מְשוֹרר שְחַש תְּחוּשַת דָלוּת
עַל כִּי נֶאֱלַץ לַסֶגֶת אֶל קַוֶוי הַמִתְאַר שֶל פִּזְמוֹנַאוּת רְדוּדָה
לְאוֹר מָצַבָה הַקָשֶה שֶל הַשִירָה הַלֹא מֱחוֹרֶזֶת
שְאִיבְּדָה עַצְמָה לְדָעַת הַקָהַל שְכְּבַר חֲדַל לְהַעֲרִיץ.

"בַּיִת לֹא.נוֹטְשִים!"
וְהַכְּתוֹבֶת הַיְתָּה עַל קִיר בֵּטוֹן שְאֵינְנוֹ,
אוֹ שְאוּלַי רַק הֶחֱלִיף בְּעַלִים.

וְהַשִירָה,שִירַת יְמֵי הַבֵּינְתַּיִים,
בֵּין הַזְמַנִים
בֵּין הַשִיטִין
עוֹדֵנָה כּוֹתֵבֶת אֵת עַצְמָה לִבְנֵי תַּרְבּוּת,
שוֹמְרֵי חוּקִים.